תיאום טיפול

תיאום טיפול עוסק בהנגשה, תיאום והבטחת קבלת סיוע ומענה לצרכים מרובים ומורכבים באופן יעיל ומספק, תוך שמירה על רציפות המענים לאורך זמן. תיאום טיפול הוא מושג הכולל בתוכו מגוון רחב של פעולות והתערבויות, ולאורך השנים התפתחו מספר מודלים שונים המובחנים בהגדרתם:

הגדרתו של תורניקרופט (Thornicroft ,1991) מדגישה את המיקוד באדם ויצירת קשר בינאישי רציף וקבוע עם אחד או יותר מאנשי הצוות.

הגדרה נוספת לתיאום טיפול: "פרקטיקה שבה מקבל השירות הוא שותף, במידה המרבית האפשרית, בהערכת צרכים, קבלת שירותים, טיפול ותמיכה. האדם שותף בניהול ומניעת משברים. מוקד השותפות הוא החלמה וניהול עצמי של המחלה והחיים. האדם ואיש המקצוע, מתכננים, מתאמים, מפקחים, מכוונים, ומגינים על השירותים והתמיכה בהתאם להישגיו של האדם ובהתאם למטרותיו האישיות לחיים בקהילה".(National Association of Case Management, 1997).

הגדרה נוספת מדגישה את תיאום הטיפול כניהול טיפול היוצר המשכיות טיפולית בין השירותים השונים. פעולה המנסה לארגן באופן רציף את התנועה בין האלמנטים הטיפוליים והתמיכתיים החיוניים למטופלים במהלך התמודדותם עם מצבם הממושך (לכמן, 2003).

עקרונות, ערכים ומודלים בתיאום טיפול
מודל אינטגרטיבי: תפיסת העבודה לוקחת בחשבון את האדם, המשפחה והקהילה ומתייחסת לצרכים השונים הנדרשים בהתמודדות של האדם עם חייו – הצד הפיזי, הרגשי, התפקודי והחברתי.
Reaching Out: ההתערבות נבנית עפ"י הכוחות הזמינים והצרכים המיידיים של האדם: "להתחיל מאיפה שהאדם נמצא" ולא להתאים את האדם לשירות.
:Tailoring מהות תיאום הטיפול היא בנייה של תכנית אינדיבידואלית ומותאמת לפי מידותיו וצרכיו של האדם.
העצמה: לעזור לאדם לצאת ממעגל של חוסר אונים, תקיעות וכשלון בעזרת שיטות התערבות שונות. התהליך הטיפולי-שיקומי מבוסס על פעילויות מציאותיות, המיועדות להחזיר ולבנות יכולות תפקודיות ותחושת שייכות.

מודלים לתיאום טיפול
קיימים שישה מודלים בולטים של תיאום טיפול על פי קוריגן ועמיתיו (Corrigan, Mueser, Bond, Drake & Solomon, 2007): 1. המודל התיווכי (Broker case management) שנוצר בתגובה לאל מיסוד. הוא מספק שירות מבוסס משרד (ולא קהילה). 2. המודל הקליני (Clinical case (management: מספק טיפול קליני, פסיכותרפיה, הכשרה בפיתוח מיומנויות, מידע פסיכו-חינוכי, תמיכות סביבתיות ורכישת שירותים. 3. המודל השיקומי (Rehabilitation case management): מתמקד בשיקום ע"פ בחירת הצרכן, מעריך יכולת תפקודית ומספק פיתוח מיומנויות. 4. המודל הקהילתי אסרטיבי (ACT): מורכב מצוות מולטי-דיסיפלינרי, Caseload (מכסה) משותף, יחסי צרכן-צוות נמוכים, השגת שירותים באופן אסרטיבי, שירותים מבוססי קהילה, שירותים שאינם מוגבלים בזמן, צוות שמספק שירותים סוציאליים, שיקומיים ופסיכיאטריים - זאת על מנת לענות על צרכי הלקוח באופן מלא ככל שניתן. 5. תיאום טיפול אינטנסיבי (Intensive case management): השגת שירותים באופן אסרטיבי, שירותים מבוססי קהילה, כולל יחסי צרכן-צוות נמוכים. 6. תיאום טיפול לפי מודל הכוחות (Strength-based case management): מיקוד בכוחות ובנכסים יותר מאשר בבעיות ובחולשות, שימוש בתמיכות הקהילתיות הקיימות על מנת להשיג שילוב קהילתי. מתאם הטיפול מעצים ומסייע לצרכנים לגייס את משאבי הקהילה לצרכיהם.

במדינת ישראל, השימוש בתיאום טיפול מאוד מצומצם בהשוואה למדינות אחרות. במערך השיקומי ובמסגרת סל שיקום פועלים 3 סוגי תיאום טיפול:
1. עובדים מקצועיים המשמשים כבעלי תפקידים בחלק משירותי השיקום (לרוב שירותי דיור) מוגדרים כמתאמי טיפול.
2. מתאמי טיפול בלשכות הבריאות המחוזיות (לצד רכזי שיקום מחוזיים). קיימות כ- 20 משרות של מתאמי טיפול העובדים יחד עם הרכזים המחוזיים במשרד הבריאות ועוסקים לרוב בניהול ועדות מעקב וניטור תוכניות שיקומיות.
3. מתאמי תוכניות שיקום של עמותת משה הס, מדובר בשירות פיילוט של 30 מתאמי תוכניות המלווים כ- 900 משתקמים במחוז מרכז. המתאמים מלווים את המשתקמים לאחר שעברו ועדות שיקום. השירות מתמקד בתיאום ובניית תוכנית שיקומית ממוקדת אדם, מעקב וניטור ביצוע התוכנית השיקומית, ליווי המשתקמים במעברים כשהוחלט על שינוי בשימוש בשירות שיקומי, התאמת התערבויות שיקומיות לחיזוק יישום התוכנית השיקומית הפרטנית, עבודה עם המשפחות ומשאבים גנריים בקהילה, קישור ותיאום המערך הטיפולי ודיווח לרכזי סל שיקום באמצעות ועדות מעקב ליישום והתקדמות התוכנית. התוכנית מלווה במחקר ע"י אוניברסיטת חיפה, החוג לבריאות נפש קהילתית.
שלושת השירותים הם מודלים של תיאום טיפול פרטני ומתבססים על המודל השיקומי ומודל הכוחות.
(לכמן, 2003;;Thornicroft ,1991  National Association of Case Management, 1997; Corrigan, Mueser, Bond, Drake, & Solomon, 2007).