עלון 18, יולי 2020

דברי יו"ר

את דבריי בפתח גיליון זה, אני מבקשת להקדיש לאמירת תודה לכל נשות השיקום ואנשי שיקום באשר הן/ם.
אני כותבת היום מתוך "המציאות החדשה" שנכפתה עלינו בחודשים האחרונים ודרשה מכולנו בין רגע להתארגן לחיים חדשים הן במישור הפרטי והן במישור התעסוקתי.
פנדמיה, בידוד, ריחוק חברתי הם מושגי העל של שנת 2020; אלכוג'ל ומסכות נוספו לסל הצרכים הבסיסי של כל משפחה; רחיצת ידיים הפכה לפעילות מספר אחד עבור כל האוכלוסייה. לחיים של רבים מאיתנו נכנסו, כמעט באלימות, פלטפורמות דיגיטליות באמצעותן אנחנו ניסינו ועדיין מנסים להתנהג כאילו הכל מתנהל כרגיל. מפגישת זום לשיחות ועידה, לשידורי פייסבוק לייב לעוד פגישת זום, לעוד פורום חירום וזאת ברוב שעות היום שגולשות לעתים עד לשעות הקטנות של הלילה.
בחודשים אלה, שרותי השיקום כשרותים רבים אחרים, נדרשו להתאים את פעילותם להנחיות מבוססות קורונה שהתחלפו בהתחלה בקצב יומי כמעט. בנוסף על כך, כדי להמשיך את הפעילות, הם נאלצו ללא עזרת המדינה להצטייד בחומרי מגן, שאזלו בתחילת המשבר בכל בתי המרקחת. כל זה, עבור רבים מכם/ן עם ילדים בבית, מתמרנים/ות בין לימוד מרחוק של הילדים הגדולים לבין שעשוע הילדים הקטנים שאין תעסוקה עבורם.
רבות מהמסגרות המשיכו כאילו התכוננו למצב החירום עוד זמן רב לפני שהתרחש. מסגרות דיור המשיכו לפעול, גם אם תוך הגבלות מסויימות; מסגרות תעסוקה אמנם נסגרו, ככלל המשק העסקי, אך אנשי המקצוע שמרו על קשר הדוק עם המשתקמים. רבים עבדו הרבה יותר מהרגיל, לעתים בתנאים מאתגרים. מטבע הדברים היו חריקות אבל בזכות המסירות והמחוייבות של אנשי השיקום אלה היו מצומצמות בהרבה ממה שהיה אפשר לצפות.
יספר"א התמקדה במשך חודשי הקורונה (עכשיו צריך לומר כבר "הראשונים") בפעילות סינגורית עבור אוכלוסיית המתמודדים ובניהול קבוצות דיון בנושאים רלוונטים לעת הקורונה עבור אנשי המקצוע בשיקום.
דברי התודה שלי מוקדשים לכן/ם נשות השטח ואנשי השטח על המסירות והמחוייבות ובעיקר על כך שהדבר היה עבורכן/ם מובן מאליו גם אם חוויתן/ם מצוקות ולחצים בחייכם/ן הפרטיים. 
תודה גדולה גם לפרופ' מקס לכמן על הובלת הפעילות הסינגורית ולאורן דרעי על ארגון קבוצות הדיון. תודה לכל המנחים שישר התגייסו להנחייה, ניתוח, והתאמת הצרכים שעלו מהשטח: פרופ' מקס לכמן, פרופ' נעמי הדס-לידור, ד"ר גליה מורן, אבי אורן, אורלי אלון, עמוס להמן ופרופ' עידית כץ.
תודה מיוחדת לד"ר גליה מורן ולד"ר פאולה גרבר אפשטיין שהסכימו לשמש כעורכות ראשיות של עלון זה. על אף המציאות העמוסה הן תרמו מזמנן היקר ובזכותן העלון עשיר אף יותר מהרגיל.
"המציאות החדשה" הוסיפה גם ברכה חדשה ללקסיקון שלי ואני אסיים בה את דבריי:
בריאות ושפיות.
שלכם/ן כתמיד
סילביה