תעסוקה נתמכת

סיקור (מתוך עלון יספר"א 3)- דורית רדליך

בתחילת חודש מאי, 2010 ארגון יספר"א קיים מפגש לימודי עם פרופ' מישל סיילרס מאוניברסיטת אינדיאנפוליס. המפגש כלל הרצאה של פרופ' מישל סיילרס ודיון בהנחיית ד"ר מקס לכמן ובהשתתפות הגברת רונית דודאי  ופרופ' מישל סיילרס.

נושא ההרצאה: יישום תעסוקה נתמכת בארה"ב - Implementing Supported Employment in the US

 עבודה ומכשולים בתעסוקה
 עקרונות וראיות - שישה עקרונות
 אסטרטגיות שאפשר לעבוד על פיהן

רוב האנשים עם מחלות נפש קשות מעוניינים ורוצים לעבוד, אבל רק חלק קטן אכן עובדים בפועל. קיימים חסמים רבים לפער זה בין הרצון למציאות, אשר כולל דאגות כלכליות, סטיגמה, עמדות המטפל, גישות הצרכנים, לבין גורמים מערכתיים כמו למשל היעדר תמריצים כלכליים. תעסוקה נתמכת (Supported Employment SE) הינה פרקטיקה מבוססת ראיות, אשר מסייעת להתגבר על מחסומים רבים לתעסוקה עבור אנשים עם מחלות נפש קשות.
עקרונות ה- SE: הזכאות לתעסוקה מבוססת על בחירת הצרכן, התעסוקה הנתמכת משולבת עם הטיפול, יש מטרה להגיע לתעסוקה תחרותית, חיפוש העבודה הינו מהיר ולא מתמשך, התהליך בחיפוש ומציאת העבודה הינו מותאם אישית, ומעקב רציף לאורך זמן הינו הכרח.
לשיטת SE יש תמיכה במחקרים רבים, כולל במעקב ארוך טווח. גורמי המפתח ביישום של SE מבוססים על ההבנה שיש צורך לבנות קונצנזוס, למקסם מימון, לבדוק את ה"פילוסופיה" והערכים של הארגון ומקום העבודה, ולזהות מנהיגות ואנשי מפתח. כמו כן יש חשיבות להקפיד על מבנה ארגוני יעיל, מתן הדרכה שוטפת, לשמור על מחויבות, ולהבטיח מעקב אחר תהליכים ותוצאות.

מה קורה אצלנו?

בפאנל שהתקיים לאחר ההרצאה, סיפרה רונית דודאי (מנהלת תחום תעסוקה, שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות), על התעסוקה הנתמכת בישראל. חוק השיקום נכנס לתוקפו לפני כ 10 שנים, בשנים הראשונות היה ביקוש רב וקיבלו הרבה פניות לקבלת שירותי תעסוקה נתמכת אולם, בשלב מסוים מספר האנשים שמשתמשים בשירות התייצב ל כ- 2200 איש. לדבריה, יש קושי להגדיל את כמות האנשים המשולבים בתעסוקה נתמכת ויש לכך כמה סיבות: ראשית, בעית הסטיגמה קיימת גם אצל מעסיקים, שנית, יש קושי למעסיקים לשלם שכר מינימום וכמו כן, החוק לא לקח בחשבון את הנגישות לאנשים, נושא שנלחמים עבורו הרבה.
במשרד הבריאות יש הרבה מאוד חשיבה איך להעצים ולהגדיל את מספר העובדים לדוגמא ע"י מתן תמריצים למעסיקים בעזרת מכרזים מהמדינה. תמריצים למעסיקים יכולים להינתן לפי מספר הצרכנים המועסקים בארגון, תמריצים יכולים להיות דרך השתתפות בשכר ו/או בתנאים הסוציאליים שהעובד מקבל (זמן חופשות וכו').  נעשו מאות ניסיונות להקים עסקים קטנים, תמיכה תעסוקתית שקשורה לעבודה ספציפית. קיימים כ-15 מודלים שעובדים על פיהם. יש גם קבוצות תמיכה שמאפשרות לימודים תוך כדי עבודה.

בעקבות הנתונים שהוצגו, התקיים דיון מעניין על המצב בישראל בהשוואה לארצות הברית, על המשותף והשונה ואילו דברים חשוב לקדם בישראל על מנת להגביר את השימוש בשירות של תעסוקה נתמכת על ידי יותר מתמודדים. כמו כן, עלו עוד שאלות שדורשות התייחסות- כמה בחירה לתת? האם להתפשר ולהתחיל עבודה שלא מתאימה כל כך כי חשוב לעבוד? לעיתים הבחירה מעטה בשל חוסר ידע... איך נוכל לעשות שהבחירה תהיה גדולה יותר?... יצאנו מהמפגש בתחושה שיש עוד הרבה מקום ללמידה ומעל הכול חשוב לעשות מחקרים בנושא.

במיפגש הלימודי הוצגו גם הנחיות מעודכנות ל-2010 על פי משרד הבריאות האמריקאי בנושא תעסוקה נתמכת, הגדרות, ופידליטי אותם ניתן למצוא גם בקישור הבא:

http://mentalhealth.samhsa.gov/cmhs/CommunitySupport/toolkits/employment/default.aspx   

תודה רבה ליספר"א ולהתראות במפגשים נוספים מעין אלה.