יספר”א
האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי (ע”ר)

שת"פ של יספר"א ועמותת אנוש

סיקור הכנס(מתוך עלון יספר"א)-עמי קרצ'מר, מנהל סניף אנוש ירושלים


מפגש לימודי מעשיר התקיים ב 2/9/12  בסניף אנוש ירושלים בשיתוף פעולה מיוחד של  יספר"א ועמותת  אנוש.
כאורחת של יספר"א ד"ר אייזנברג ערכה ביקור בעמותת אנוש בירושלים ובמסגרתו נערך מפגש לימודי שכלל הרצאה של ד"ר אייזנברג וכן הוצגה העבודה באנוש עם משפחות המתמודדים מזוויות שונות . .
ד"ר אייזנברג הינה בעלת ניסיון של 30 שנה בפיתוח תכניות שיקום והחלמה בבריאות הנפש. כמו כן עסקה ב- 15 השנים האחרונות בניהול שירות למבוגרים במרכז לבריאות הנפש בסן פרננדו קליפורניה והייתה שותפה לניהול ולפיתוח צוותים בפרויקטים של תעסוקה, טיפול קהילתי ותכנית צרכנים נותני שירות.
כשישים איש השתתפו במפגש המעניין שנערך כולו בשפה האנגלית לאחר דברי ברכה של נציג יספר"א, מר אורן דרעי, סקרה ד"ר הלה הדס, מנכ"ל אנוש, את מהלך הקמת עמותת אנוש ע"י בני משפחות ומתנדבים והמקום החשוב שאותו הם תופשים במסגרת העמותה עד היום והציגה את העמותה ומטרותיה.
אסנת שצקי ספיבק, עו"ס מתאמת טיפול במערך הדיור המוגן של אנוש ירושלים, הציגה את עבודתה מזווית התהליך שאותו עברה במקביל לתהליך שעבר אחד מדייריה, של מעבר  מעבודת שיקום סיזיפית ומתסכלת לשילוב של שיקום והחלמה דרך חיפוש ומציאת משמעות – בנית קשרים עם בני המשפחה (אישה וילדים) : איגור (שם בדוי) הוא גבר כבן שישים. ההתרשמות הייתה כי בחייו של איגור שולטים חוסר תפקוד, ייאוש וצמצום. ראשית העבודה בדירה התאפיינה ברצון "לעשיה": לנקות, לזרוק, להעביר אותו דירה. איגור לא הביע בכך כל עניין. הייאוש השתלט גם על צוות הדיור המוגן.. בהדרכות שלטה הרגשה של חוסר אונים וקיפאון. נקודת המפנה כשבשיחה אתו אמר איגור כי הוא מחכה לסוף. "מה כבר נשאר לאדם בלי משפחה לעשות?". לאיגור יש משפחה. יש לו בת המתגוררת בבני-ברק ומסרבת לכל קשר אתו. התברר כי בעבורו, שיקום ושינוי משמעם חידוש קשר עם הבת. הצוות לקח על עצמו את האתגר. במהלך השנתיים שלאחר מכן, לאחר עבודת תיווך משמעותית בין איגור, הרבנית בבני ברק והבת, הצליח אגור לשלוח לנכדיו מתנות, מכתבים לבתו ואף נפגש עמה לראשונה מזה 17 שנה. 
דליה אגרסט, מנהלת מרכז הייעוץ למשפחות באנוש סניף בית שמש, הציגה את עבודתה עם משפחות חרדיות תוך תיאור בנית המענה ההולם וגישה של רגישות תרבותית למגזר זה.
מהר מאוד התברר שאם לא יתקבל אישור מסמכות רבנית, לא תינתן אפשרות להציע עזרה למשפחות חרדיות. עובדי אנוש בית שמש פעלו רבות על מנת ליצור קשרים עם רבנים בבית שמש, התאימו את המרכז לדרישות הרבנים (איוש צוות דתי וחרדי , הקפדה על דיסקרטיות מרבית – המטופלים אינם נדרשים למלא טפסים, הקפדה על צניעות – בלבוש, בדיבור ובשפת הגוף, ועוד).  המרכז קיבל את אישורם של מספר רבנים והם אף מפנים משפחות לטיפול.
גב' רבקה מושונוב, מנהלת מיל"ם (מרכז יעוץ למשפחות מתמודדים) ירושלים, הציגה את עבודתה עם האחאים של המתמודדים : מהפכת האל-מיסוד שבעקבותיה שוחררו נפגעי נפש רבים ממוסדות ובתי-חולים פסיכיאטריים אל הקהילה, העבירה את עיקר נטל הטיפול בהם ממערכת בריאות הנפש אל המשפחה.
במסגרת המערכת המשפחתית, מתקיימת תת-מערכת האחים, בתוכה מתקיים הקשר הארוך והממושך ביותר.
רבקה העלתה למרכז הדיון את השאלה: עד כמה ובאיזה אופן משפיעה מחלת נפש של האח החולה על אחיו הבריאים?
לדבריה, מדובר בהשפעה רחבה מאד הנוגעת לתחומים רבים, לדוגמה: אישיות ותפיסת העצמי, בחירת מקצוע, דפוסי קשר, השקפות פוליטיות, תכניות לעתיד ועוד.
בשל ההשפעות המשמעותיות  של מחלת הנפש על האחאים הבריאים, יש לחקור ולבחון את הנושא, כמו גם לגבש המלצות מעשיות לטיפול באוכלוסייה זו.
ד"ר אדריאן שיף אייזנברג הציגה 'מסע של החלמה', מ' נכות נפשית' ל' אדם בעל ערך'. בהרצתה דיברה ד"ר שיף אייזנברג על הסטיגמה העצמית ועל הסטיגמה החברתית המחזקות זו את זו תוך כדי אינטראקציה בין האדם לחברה. תהליך ההחלמה דורש תקווה (חזון או מטרה), העצמה ותפקידים חברתיים משמעותיים. יש להתגבר על הסטיגמה, הפחד והבושה.
לדבריה, יש לחזק את האינטראקציות החברתיות, לקחת תפקידים חברתיים שלא מזוהים עם המחלה,, לחנך את הציבור, להקטין את סיפור החולי ולהבליט את ההצלחה בספור ההחלמה.
יש להתגבר על האבדנים השונים בעקבות המחלה דרך תפקידים חברתיים ומציאת החלקים החזקים שבעשייה., דרך הנתינה מעצמך וניסיונך והיותך מודל התנהגותי לאחרים.
אלה מובילים לתקווה, לקבלה עצמית ולתחושת ' ערך'.
ככל שהאדם יתפקד טוב יותר,כך ישיג תחושת כבוד וערך עצמי. הפנמת תחושה זו תביא להכחדת הסטיגמה. תוך מציאת משמעות והגשמת חזון ההחלמה.
לסיום הציגה גב' חמוטל פוטשבוצקי, רכזת מועדון חברתי 'תלפיות'  את המועדונים החברתיים בסניף אנוש ירושלים, העשייה והתפישה השיקומית חברתית.
שיתוף פעולה מוצלח בין יספר"א לעמותת אנוש הביא למפגש לימודי פורה.

ד
ד"ר אדריאן שף-אייזנברג
הרשמה לניוזלטר
מלאו את פרטיכם לקבלת עדכונים
הצטרף/י ליספר"א