מוכנות לשיקום

מתוך עלון יספר"א מספר 5, מאי 2011

הכשרת צוות מוביל למוכנות לשיקום/ד"ר גליה מורן, החוג לבריאות נפש קהילתית, אוניברסיטת חיפה

יספר"א, משרד הבריאות והחוג לבריאות נפש קהילתית חברו לפרויקט משותף תחת הנחייתה של ד"ר מריאן פרקש, מאוניברסיטת בוסטון, שמטרתו הכשרה והטמעה של התערבות הערכת ופיתוח מוכנות (Readiness Assessment and Development) בקרב ארגונים של בריאות נפש, מוסדות השכלה ובתי חולים בארץ. לפרויקט נבחרו שש נשות מקצוע בכירות בתחום השיקום הפסיכיאטרי אשר לאחר תום ההכשרה תובלנה מהלך של הטמעת ההתערבות.
נפלה לזכותי ההזדמנות לתמוך במהלך זה כמרכזת הקבוצה. בפברואר קיבלה הקבוצה הכשרה ראשונית מד"ר פרקש, ומאז נפגשת הקבוצה תדירות להמשך תרגול והעמקה במודל. מפגש נוסף עם ד"ר פרקש מתוכנן לקיץ.

המרכז לשיקום פסיכיאטרי באוניברסיטת בוסטון מדגיש את החשיבות של הערכה ופיתוח מוכנות לשיקום, תהליך שנועד לסייע לאנשים לברר את מידת  עניינם ונכונותם להגדיר מטרות אישיות, אשר על בסיסן ניתן להציב מטרה שיקומית לטווח של 6-24 חודשים הקרובים ולתכנן תוכנית התערבות הכוללת גם קבלת שירותים\התערבויות שיקומיות.
תהליכי החלמה ושיקום של מתמודדים יכולים להיות ארוכים ומאתגרים. תנאי חיוני להגביר את הסיכויים להצלחת מסע ההחלמה ושיקום הוא היות המתמודד בעל מוטיבציה ומודעות לגבי תהליך השיקום שלו.
מוכנות לשיקום היא התערבות דינמית הנעשית בשותפות עם המתמודד, ומכוונת לא רק לוידוי מצבו של המתמודד אלא גם לפיתוח העצמה והכוונה עצמית של המתמודד במידת הניתן. התהליך (שיכול לכלול מספר פגישות) מאפשר למתמודד לעבד באופן מעמיק היבטים שונים של מצבו העכשווי, כגון שביעות הרצון שלו, הביטחון שלו ביכולתו לעבור תהליך של שינוי, התקווה שלו, כמו גם הרחבת המודעות שלו לגבי תפקודו מבחינה סביבתית.

התערבות הערכת ופיתוח מוכנות מתמקדת  בחמישה מימדים:
1. מידת הצורך בשינוי – הנובע מאי שביעות רצון או אי הצלחה מסביבה קיימת (דוג' במגורים, עבודה, או סביבה חברתית).
2. המחויבות לשינוי – הנובעת מבירור אמונה אישית בכך ששינוי הוא נחוץ, אפשרי ובעל השלכות חיוביות (קרי מסוגלות עצמית).
3. קיומה של קרבה אישית – הנובעת מבירור והתאמת הסגנון הבינאישי של המתמודד לאיש השיקום המלווה  את התהליך השיקום.
4. מידת המודעות עצמית – הנובעת מבירור מודעות לערכים ולרצונות האישיים בהקשר לסביבה מסוימת ותפקיד מסוים לגביהם  נדון השינוי.
5. מידת המודעות סביבתית – הנובעת מבירור מודעות למאפיינים  שונים של סביבות חיים (קרי, מגורים/לימודים/עבודה/חברה) שבהן האדם עשוי לחוות שיפור בהצלחה ובשביעות הרצון.

לכל מימד בהערכת המוכנות ניתן ציון (בין 1-5), שיכול לשמש מוסדות בריאות נפש לקביעת המשך צעדים שיקומיים. בנוסף, מסמך להערכה ופיתוח המוכנות לשיקום מתאר פעילויות לפיתוח המוכנות,. אלו נגזרות מאותם מימדים בהערכת המוכנות שבהם זיהה חוסרים שהיה רוצה למלא.

סיומו של התהליך מאפשר למתמודד ולאיש השיקום להעריך נכונה יותר את מיקומו של המתמודד בתהליך ההחלמה שלו; באם הינו מוכן להתחיל בתהליך שיקומי? או שמא כעת יהיה יעיל יותר לפתח את המוכנות שלו לתהליך שיקומי? או האם בשלב זה, למעשה יוכל להיתרם יותר משירותים חלופיים מכלל השירותים הקיימים בתחום בריאות הנפש ושירותי קהילה? מיפוי זה הינו קריטי להגברת סיכויי ההצלחה של תהליכי שיקום, ועל פי רוב אינו נעשה כלל במערכות בריאות נפש מסורתיות.

תהליך הערכה ופיתוח מוכנות, במידה ונעשה כיאות, מאפשר תהליך טרנספורמטיבי המגביר את המכוונת העצמית, מספק תובנות ומעצים את המתמודד לגבי זיהוי הצעד הבא הנכון לו להמשך המסע בדרך ההחלמה. קבוצת הרדינס של ד"ר מריאן פרקש נועדה להחדיר לארצנו מודל זה ובכך לקדם משמעותית תהליכי החלמה ושיקום של מתמודדים.