קהילות מזמינות

כנס בנושא "יצירת קהילות מזמינות לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית"- סיכום

יעל מזור, MSW, מנהלת תחום המחקר בתוכניות עמיתים ומנחה מחוזית

בתאריך 24 לאפריל 2018, התקיים במתנ"ס יוספטל בפתח-תקווה כנס ארצי בנושא "יצירת קהילות  מזמינות לאנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית", בהנחיית פרופ' מרק זלצר, מומחה בתחום ההשתלבות בהקהילה של מתמודדים עם מגבלה נפשית, מאוניברסיטת טמפל אשר בפילדלפיה. קיומו של יום העיון התאפשר הודות לשיתוף פעולה בין יספר"א ותוכניות עמיתים.
בכנס נכחו גורמי שיקום וטיפול מרחבי הארץ וממגוון ארגונים, נציגים ממשרד הבריאות ומן האקדמיה, משפחות מתמודדים ומתמודדים, אשר לקחו חלק בכנס. הכנס החל בהרצאה מרתקת של פרופ' זלצר על השתתפות קהילתית ותמיכות טבעיות אצל מתמודדים, ולאחריה התחלקנו לקבוצות חשיבה, זאת במטרה להעמיק ולחשוב בצוותא על אופנים בהם ניתן לייצר קהילות מזמינות יותר עבור מתמודדים, לצד פיתוח התמיכות הטבעיות של המתמודד. לאחר מכן התקיים דיון ער בנושא ההשתתפות והשילוב הקהילתי, מהי קהילה מזמינה, וכיצד מפתחים תמיכות טבעיות.
כאמור, בתחילתו של היום פרופ' זלצר סקר את מהותן של קהילות מזמינות ואת הצורך הרפואי בהשתלבות קהילתית של מתמודדים. הווה אומר, אין מדובר "רק" בצורך שיקומי של חזרה לקהילה, כי אם ההשתלבות בקהילה הינה צורך התומך בהיבטים רפואיים מגוונים הקשורים במחלת נפש, כגון: הפחתה בעוצמת הסימפטומים, הפחתה בכמות אשפוזים, וכיוב'. בהמשך, למדנו על ייחודיותה של הקהילה המזמינה, לצד מודל של אחד-עשר עקרונות המקדמים השתתפות בקהילה.
אם כך, בבואנו להבין כיצד ניתן לקדם השתתפות בקהילה, פרופ' זלצר סקר את אחד-עשר העקרונות המרכזיים לקידום זה: ראשית, ההבנה כי שילוב קהילתי וקידום השתתפות ושייכות של מתמודדים בקהילה הינם היבטים קריטיים בתהליך ההחלמה של האדם ומניעת התדרדרות נפשית. שנית, שילוב קהילתי וקידום השתתפות מיועדים לכולם, דהיינו לכל אדם בעל כל סוג של מוגבלות בקהילה. העיקרון השלישי נוגע לעובדה כי קידום ההשתתפות בקהילה נעשה מתוך תפיסת של המתמודד כאדם שלם ולא כ"חולה", וכי אין צורך לבדוק "מוכנות" (readiness) של אדם בבואו להשתתף ולהשתייך לקהילתו. בהמשך, פרופ' זלצר העלה את העיקרון הרביעי אשר גורס כי זכותו של האדם המשתתף ומשתייך לקהילתו לבחור בצורה חופשית, לפי ערכיו וצרכיו את פעילויותיו, מגוריו וכיוב', וחשוב לא פחות, זכותו של אדם גם לטעות (dignity of risk), ככל אדם אחר. העקרונות החמישי והשישי עוסקים בהשתייכות של המתמודד לקהילה מתוך השתתפות ובחירה ממגוון האפשרויות הקיימות לכל אדם אחר באותה קהילה. העיקרון השביעי מייצג את חשיבות השימוש בתמיכות טבעיות הקיימות בחייו וקהילתו של אדם: שכניו, חבריו, בני משפחתו, מכריו, זאת מתוך מחויבות של גורמי הטיפול והשיקום לספק למתמודד בחירה חופשית, ללא צורך בתהליכים ארוכים ומייגעים באמצעי לבחינת מוכנותו של האדם להשתלבות. העיקרון השמיני עוסק במתן תמיכה לסביבות הטבעיות של האדם המתמודד (דהיינו לתמוך בחבריו ומשפחתו של האדם המתמודד בבואם לסייע לו בהשתתפות בתוך הקהילה) כאמצעי לקידום ההשתלבות וההשתתפות הקהילתית של האדם. בנוסף, העיקרון התשיעי בקידום השתתפות קהילתית עוסק בזיהוי מחסומים סביבתיים והסרתם ביעילות, לדוגמה: עוני, אפליה וסטיגמה, חוסר נגישות לתחבורה ציבורית ועוד. לבסוף, שני העקרונות האחרונים עוסקים בהעלאת השימוש בשירותי הקהילה הרגילים (למשל מרכזים קהילתיים, מקומות עבודה לא-מוגנים ועוד) כחלק מקידום השתתפות קהילתית; וכן בהפיכת הקהילה לקהילה מזמינה, דהיינו קהילה שלא רק מוכנה לשלב אנשים מתמודדים, אלא גם רוצה ועושה מאמצים אקטיביים לעבר שילוב קהילתי של מתמודדים והנגשת השירותים.