השכלה

התמודדות עם מחלת נפש עלולה לגרום לעיכוב וקושי בהתפתחות הלימודית, עלולה לפגוע ביוזמה ובמוטיבציה, לגרום להסתגרות ולהימנעות מהשתתפות בפעילות של למידה ורכישת השכלה. לעתים הופעת משברים נפשיים ראשונים בגיל הנעורים או הבגרות המוקדמת גורמים להפסקת לימודים ובעקבותיה קושי להשתלב בעולם העבודה ובמרחב החברתי. מתמודדים עשויים להיתקל בקשיי הסתגלות, חוסר עצמאות, חרדה ופחד מפני כישלון וקושי בריכוז ובתפיסה, וגם בעיות סביבתיות עשויות להוות מחסום בדרך לרכישת השכלה. עם זאת, מחקרים מעידים על השכלה כמרכיב משמעותי בתהליך השיקום וההחלמה, כאשר היא מאפשרת עניין, משמעות, ושיפור הדימוי העצמי והחברתי. רכישת השכלה מסייעת למתמודדים לגלות כישרונות חבויים ומעניקה הזדמנות לביטוי הפוטנציאל האישי, מחזקת תחושה של שליטה בחיים, מעניקה כלים להתמודדות עם מקורות מידע מרובים בחברה המודרנית, מאפשרת חוויה של מסוגלות והתקדמות התורמת רבות להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. סביב תהליכי למידה יכולות להתגבש אצל האדם מטרות חדשות, התנהגויות ותכני חשיבה חדשים. מחקרים מעידים על כך שלאנשים בעלי השכלה גבוהה יותר פוטנציאל תעסוקתי ושיקומי גבוהים יותר. פיתוח תחום ההשכלה מבוסס על האמונה ביכולתם של מתמודדים להשתלב במסגרות לימוד נורמטיביות ולהגיע להישגים אישיים, בעזרת מערכת לימודים מותאמת מבחינת הקצב והתמיכות הנדרשות לשם כך. מתמודדים שנפגעו בתהליכי הלמידה מסיבות שונות, זקוקים לא אחת לתנאים מיוחדים שיתמכו ויסייעו בהשתלבותם מחדש במסגרות לימודים בקהילה. לכן פותח השירות הנקרא "השכלה נתמכת", כחלק אינטגראלי במערך השיקום הפסיכיאטרי. תכניות להשכלה נתמכת במקומות שונים בעולם נבדקו מחקרית ונמצא כי הן מסייעות להתמודדות עם הסטיגמה החברתית ועם הספקות של האנשים עצמם בנוגע ליכולתם להשתלב בקהילה. תכניות אלו נועדו להעצים ולעודד את עצמאותו של הלומד, ע"י בחירה ורכישת כלים להשגת יעדים לימודיים, לטובת מימוש הפוטנציאל האינטלקטואלי כאדם ולא כחולה. הן מאפשרות השתלבות בסביבה נורמטיבית תוך אינטראקציה חיובית, הפחתת הסטיגמה והסטיגמה העצמית ותקווה לעתיד מספק. מבחינת מערך השיקום מדובר בפרקטיקה המבוססת על כוחות, על שותפות וחוויית הצלחה.
תכניות להשכלה נתמכת מתייחסות למטרות הלמידה ותוצאותיה, לתהליכי הכנה להשתלבות, תמיכה בתנאי הלמידה, ומציאת מענים לדילמות יומיומיות שהלמידה מזמנת. בכך משתקפת ההבנה כי שלבים של תלות וקבלת סיוע הם לעתים הכרחיים בדרך להשגת עצמאות. התכנית מאפשרת הצבת יעדים אינדיבידואלים ומציאותיים, שהשגתם תתרום נדבך נוסף לחיזוק הביטחון העצמי ושיפור הדימוי עצמי של הלומד. למימוש תכנית להשכלה נתמכת דרוש שיתוף פעולה בכל שלבי התהליך הלימודי-שיקומי, בין הסטודנט לבין הצוותים החינוכיים והשיקומיים, כדי לאפשר את התמיכה הלימודית ו/או הרגשית הדרושה בכל שלב בתהליך וקבלת החלטות משותפת סביב צמתים והתלבטויות.
בישראל פותחו שירותים של השלמת השכלה במסגרת שירותי סל שיקום, בהם אולפן לעברית, השלמת 12 שנות לימוד, הכרת המחשב, השלמת תעודת בגרות וכן הכשרות מקצועיות שפותחו בשנים האחרונות, המלוות בשירותי השמה וליווי תעסוקתי. במקביל, התפתח והתרחב השירות של השכלה אקדמית נתמכת, המאפשר לסטודנטים המתמודדים עם מגבלה פסיכיאטרית לקבל תמיכה אינדיבידואלית המותאמת לצרכיהם האקדמיים והאישיים לטובת השלמת השכלתם האקדמית. תכנית זו פועלת כיום במספר מוסדות אקדמיים, כאשר במרכזה ניתנת לסטודנטים חונכות לימודית פרטנית. החונכים מלווים ומודרכים על ידי רכזת התכנית בכל מוסד אקדמי ומלווים את הסטודנטים במפגשים על פני 4 שעות שבועיות, הכוללים ליווי וסיוע סביב שלושה תחומים: התחום הלימודי-קוגניטיבי, התחום החברתי והרגשי, והתחום הבירוקראטי והטכני סביב הלימודים. מנתוני דו"ח ביניים משנת 2007 עלה כי מרבית הסטודנטים שבעי רצון מהליווי שמקבלים במסגרת התכנית, הן מבחינת הישגיהם הלימודיים והן מבחינת מאפייני הקשר שנחוו כמתאפיינים בדאגה ואכפתיות, קרבה ובעלי תרומה למוטיבציה. ממצאים אלה הובילו להרחבת התכנית למוסדות אקדמיים נוספים והגדלת שיעור הצרכנים הנעזרים בה.
(לכמן, 1992; לכמן, 2000; ששון, גרישנפון, לכמן ובוני, 2003; שגיב ושטרוך, 2007;) Anthony, 1990 ; Unger, 1993 ; Cook & Solomon, 1993 ; Frankie et al., 1996 .