דיור

נושא הדיור הוא מרכזי בשיקום והחלמה בבריאות הנפש, כאשר דיור עצמאי בקהילה נתפס כיעד אישי אוניברסאלי עבור מרבית האנשים, המאפשר השתלבות בקהילה הנורמטיבית בתנאים של ביטחון אישי וכבוד בסביבה חברתית, על פני הימצאות במוסד או חלילה ברחוב. מקום מגורים משפיע על תחומי חיים רבים, בכלל זה שילוב חברתי ולקיחת תפקידים חברתיים, השפעה על סימפטומים נפשיים ועל תחושת שביעות רצון ותחושת רווחה אישית (Well-Being). היעדר יציבות של מקום מגורים מהווה סיכון לאשפוזים חוזרים, לקורבנות ופגיעה, להיעדר תמיכה סביבתית ולקושי בסיפוק צרכים בסיסיים וטיפול עצמי. לכן פעמים רבות הדיור הוא אבן יסוד לתהליכי שיקום והחלמה ונבחר לא אחת כמסגרת (Setting) לקבלת סיוע שיקומי בקהילה.
בעולם ניתן למצוא מודלים שונים של דיור, החל מ"דיור ראשוני" (HousingFirst) אשר מדגיש את הזכות הראשונית לדיור מבלי לחייב חיבור לשירות שיקומי, ועד למודלים של דיור שיקומי, המקיימים רצף מבחינת אינטנסיביות התמיכה הניתנת בהם: מודלים המיועדים לאנשים המתקשים בתפקודים בסיסיים (ADL) וזקוקים לתמיכה אינטנסיבית בתפקוד הביתי ומודלים של דיור עצמאי עם תמיכה מופחתת ומותאמת לצרכים אינדיבידואלים.
מקום מגורים כמסגרת לסיוע שיקומי מאפשר הדרכה סביב רכישת מיומנויות של תפקוד בחיי המציאות הטבעית של האדם, סיוע בחיבור למשאבים קהילתיים בסביבת המגורים ולהזדמנויות להשתלב בקהילה. למרות זאת, נושא הדיור כמרכיב במערך השיקום בקהילה כרוך בקשיים מסוגים שונים, ומעסיק את מעצבי המדיניות וחוקרים במקומות רבים בעולם. מורכבות הנושא נובעת מסוגיות של עוני, זמינות ומימון של אפשרויות דיור, ביטחון אישי, דיון על המודלים הרצויים של דיור שיקומי, קבלה חברתית וסטיגמה, ובחירה של מתמודדים מתוך אלטרנטיבות אפשריות.
בישראל תחום הדיור השיקומי בקהילה פועל במסגרת סל שיקום במגמה לעודד דיור עצמאי ושילוב קהילתי מירבי. שירותי הדיור מאפשרים סיוע המותאם לרמת הליווי הנדרש לכל לקוח, כנגזר ממצבו התפקודי, על פני רצף שהוגדר:
1. לאדם בדיור עצמאי או עם משפחתו דרך עובדים סמך מקצועיים (עד 6 שעות בשבוע). שירות המקנה סיוע בתפקוד בתוך הבית סביב מיומנויות של היגיינה אישית וסביבתית, בישול, ניהול חשבונות הבית, תחזוקה והצטיידות וכד'.
2. דיור לוויין, מאפשר סיוע במסגרת ביקורי בית 1-2... פעמים בשבוע, באמצעות צוות של עובד מקצועי ומדריך. במסגרת זו ניתנים שירותי תאום טיפול דרך בניית תכנית שיקום פרטנית ומעקב אחריה בעזרת העובד המקצועי, ובמקביל סיוע במימוש מטרות שיקומיות שהוגדרו בתכנית בעזרת מדריך השיקום.
3. דיור מוגן, המקנה סיוע באמצעות 3-5... ימי ביקורים בשבוע של צוות הכולל עובד מקצועי ומדריך.
4. דיור מוגן מתוגבר מעניק סיוע דרך 6-7... ימי ביקור בשבוע, כאשר נדרש סיוע אינטנסיבי.
במסגרות הדיור המוגן השונות ניתנת הדרכה לקידום התפקוד בחיי יומיום ביתיים, יחסים בינאישיים והפניה לתעסוקה, כאשר העובד המקצועי משמש כמתאם הטיפול של הדייר ואחראי לבניית תכנית שיקום פרטנית ומימושה בהתאם למטרות שמגדיר האדם. מדריך השיקום מלווה את הדייר ומסייע לו במימוש מטרותיו ביומיום.
5. הוסטלים: שירות שמיועד לאנשים הזקוקים לנוכחות גבוהה של אנשי צוות, ביום ובלילה. מרבית דיירי ההוסטלים מגיעים לאחר אשפוז ממושך או ממגורים עם המשפחה שהתאפיינו בתלות גבוהה בבני משפחה. צוות ההוסטלים כולל אנשי מקצוע ומדריכים הפועלים במשותף לקידום הדיירים ליתר עצמאות, מתוך מגמה ששיפור בתפקודם יאפשר להם לעבור בשלב הבא לדיור עצמאי יותר. ההוסטלים מאכלסים על פי רוב כ-20-30... דיירים המתגוררים בחדרים של 1-2... אנשים.
תקנות סל שיקום מגדירות לכל סוגי הדיור תקינה ומכסת לקוחות לעובדים בהתאמה לדרגת הליווי וההשגחה בכל סוג דיור. ככלל, שירותי הדיור אינם מחליפים את שירותי הטיפול הנפשי ונועדו ללוות, להדריך ולסייע לכל משתקם במימוש מטרותיו סביב תכנית שיקומית הנבנית עמו. הדיירים משתתפים במימון עלויות השהות בשירותים אלה מתוך הכנסותיהם (קצבת ביטוח לאומי, סיוע בשכר דירה, סיוע של קרן השיקום במימון ציוד ראשוני והכנסות מעבודה ואחרות באשר ישנן).
(שרשבסקי, 2006; Corrigan, Mueser, Bond, Drake, & Solomon, 2008 ).