מהו שיקום פסיכיאטרי?

תחום השיקום הפסיכיאטרי הפך ב- 30 השנים האחרונות למרכיב חיוני במערך ארגוני בריאות הנפש, במטרה ליצור הזדמנויות לאנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית לבנות את נתיבי החלמתם. במהלך השנים השתנתה ועוצבה מחדש ההגדרה של השיקום הפסיכיאטרי, זאת  לאור התמורות הרבות בערכים, במדיניות, בפרקטיקה וביצירת ידע חדש. להלן מובאות דוגמאות של הגדרות של שיקום פסיכיאטרי:
* תהליך המאפשר לאנשים בעלי פגיעות, מוגבלויות ונכויות, הנובעות מהפרעה נפשית, להגיע לרמה מיטבית (אופטימאלית) של תפקוד עצמאי בקהילה (W.H.O., 1996).

* השיקום הפסיכיאטרי הוא חלק מתהליכים של שינוי בבניית העצמי החדש של המתמודד, והענקת משמעות חדשה לחייו. המוקד בגישה אינו רק מיומנויות, אלא פיתוח הזדמנויות ויצירת שינוי חברתי-סביבתי, בכדי לסייע למתמודד למצוא את דרכו אל הקהילה (לכמן, 2000).

* שיקום פסיכיאטרי הוא מאמץ שיטתי לעזור אנשים עם מוגבלויות פסיכיאטרית להתקדם בתהליך ההחלמה שלהם (Corrigan, Mueser, Bond, Drake and Solomon, 2007).
 * שיקום פסיכיאטרי מקדם החלמה, שילוב קהילתי מלא ושיפור איכות חיים עבור אנשים שאובחנו כסובלים מהפרעה פסיכיאטרית כלשהי שגרמה לפגיעה משמעותית בתפקוד. שירותי שיקום פסיכיאטריים ניתנים בשותפות, הם ממוקדי אדם ואינדיבידואלים, הם חלק מהספקטרום של שירותי רווחה וצריכים להיות מבוססי ראיות ליעילותם. המוקד בשיקום פסיכיאטרי הינו לעזור לאנשים לפתח מיומנויות ונגישות למשאבים הנחוצים להם ולאפשר להם לבנות (באופן מוצלח ותוך שביעות רצון) הזדמנויות למגורים, לעבודה ולהשכלה בסביבות שהם בחרו (USPRA, 2009).

המושג "שיקום פסיכיאטרי" מייצג הרחבה והחלה של עקרונות השיקום שמקובלים ביחס לנכויות השונות, ומשלב בתוכו עקרונות ערכיים ופילוסופיים עם עקרונות יישומיים ופרגמאטיים. המושג מוגדר דרך שורה של גישות ומודלים שמטרתם לסייע בשיקום של אנשים עם מגבלות פסיכיאטריות, דרך הנגשת תמיכות סביבתיות ופיתוח מיומנויות שיסייעו לפיתוח מלוא היכולות האישיות, לטובת תפקוד מיטבי, השגת איכות חיים ושביעות רצון בסביבות החיים שבחרו בהן. במושגים פרגמאטיים מדובר במתן הזדמנויות לאנשים עם מגבלות פסיכיאטריות לחיות בקהילות טבעיות, לעבוד וליהנות מחיים חברתיים באווירה מכבדת, תומכת ומציאותית, דרך נורמליזציה של תפקידים ומערכות יחסים בפעילות החיים היומיומית. השיקום הפסיכיאטרי מעגן בתוכו מגוון של שיטות ומודלים שנמצאו כמסייעים לאנשים עם מגבלות פסיכיאטריות לקדם תהליכי החלמה אישיים.

בישראל, בעקבות חקיקת ויישום "חוק שיקום נכי נפש בקהילה" (2000), התפתחו מגוון שירותי שיקום פסיכיאטריים בקהילה. החוק מגדיר שיקום פסיכיאטרי באופן הבא:
"תהליך המכוון במסגרת הקהילה לפיתוח היכולות והמיומנויות של נכה הנפש, כדי להבטיח לו דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, והמלווה במעקב רפואי, לרבות כל אחד מאלה: (1) מימוש זכויותיו של נכה הנפש בתחום הדיור, התעסוקה, הלימודים וההכשרה המקצועית; (2) הכשרה לפיתוח מיומנויות חברתיות וניצול שעות הפנאי של נכה הנפש".
עקרונות היסוד של השיקום הפסיכיאטרי כוללים:
• מיקוד ודגש על כוחות;
• מרכזיות האדם וצרכיו האינדיבידואליים;
• העצמה וקידום הגדרה עצמית ובחירה אישית;
• קבלת החלטות משותפת;
• שימוש בהתערבויות מבוססות ראיות בשרותי שיקום;
• מחויבות לשיפור איכות חיים בכל התחומים, כולל מבחינה חברתית, תעסוקתית, אינטלקטואלית, רוחנית וכלכלית;
• תמיכה בשילוב קהילתי מרבי ומיטבי, השתתפות אזרחית מלאה, קבלת אחריות וחשיפה להזדמנויות בחברה הנורמטיבית;
• מרכזיות של הקשרים תרבותיים בהחלמה ופיתוח שירותים רלוונטיים מבחינת התאמה תרבותית ללקוחותיהם.
• פיתוח ותמיכה ברשתות תמיכה טבעיות בקהילה, כולל תמיכת עמיתים וקבוצות לעזרה עצמית ועזרה הדדית.
•  קידום בריאות כללית, עידוד ופיתוח השימוש בתכניות אישיות לטיפוח אורח חיים בריא ו- Wellness.
• שירותי שיקום צריכים להיות ערוכים ונגישים לכל, באשר הם נדרשים. עליהם להיות מתואמים ומשולבים היטב עם שירותי רפואה, רווחה, טיפול פסיכיאטרי וטיפולים הוליסטיים לסוגיהם.
• תקווה וכבוד: עובדי שיקום נדרשים לעבוד מתוך תקווה, כבוד ואמונה בכך שלכל אדם היכולת ללמידה וצמיחה.

(ארגון הבריאות העולמי, 1996; חוק שיקום נכי נפש בקהילה, 2000; לכמן, 2000; Corrigan, Mueser, Bond, Drake, & Solomon, 2008; USPRA,2009;).

שיקום פסיכיאטרי הוא מאמץ שיטתי לעזור אנשים עם מוגבלויות פסיכיאטרית להתקדם בתהליך ההחלמה שלהם
© כל הזכויות שמורות ליספר"א