חקיקה, רפורמות, אמנות
העשייה בתחום השיקום הפסיכיאטרי מעוגנת, לצד הבסיס המקצועי, בהסדרים חוקיים, ונתמכת על ידי אמנות שתוכנן מתייחס לאנשים עם מוגבלות בכלל ולאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית בפרט.

להלן נסקור בקצרה את ההסדרים המרכזיים.

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, 2000 – תש"ס

חוק שיקום נכי נפש בקהילה נחקק בשנת 2000 ונכנס לתוקף בשנת 2001. הוא נחשב כאחד החוקים המתקדמים בעולם בתחום השיקום הפסיכיאטרי. סעיף המטרה קובע כי "מטרתו של חוק זה לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו."

בחוק נקבע מי זכאי לשיקום והוא מורה על הקמת ועדות שיקום אזוריות שתפקידן לבחון את זכאותו של אדם הפונה אליהן לתוכנית שיקום ואם נמצא זכאי לקבוע לו תוכנית שיקום שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום. סל השירותים מופיע כתוספת לחוק וכולל שירותים בתחום התעסוקה, הדיור, השלמת ההשכלה, החברה והפנאי, תחום המשפחות, תחום טיפול השיניים ותחום תיאום הטיפול.

עוד מורה החוק על הקמת מועצה ארצית לשיקום נכי נפש בקהילה המורכבת מ – 23 חברים, ובהם נציגות לאנשי מקצוע מתחום הטיפול והשיקום, נציגים ממשרדי ממשלה, אנשי אקדמיה, נציגי מתמודדים ובני משפחה. תפקידי המועצה הם בין היתר לייעץ לשר הבריאות בהתוויית מדיניות בתחום השיקום, תכנון שירותי השיקום ושינויים בהרכב סל השירותים. 

http://www.knesset.gov.il/laws/heb/fileD.asp?Type=1&SubNum=8&LawNum=1746


האמנה לשיקום נכי נפש בקהילה

האמנה נוסחה על ידי המועצה הארצית לשיקום נכי נפש בשנת 2003 ונחתמה על ידי נשיא המדינה, שר הבריאות ועל ידי עשרות אנשי מפתח מתחום השיקום.

האמנה מבוססת על העיקרון שכולנו בני אדם וכל אחד הוא פרט שונה מהאחר ושואף למימוש עצמי. ערכי האדם מבוטאים בחיפושו הבלתי נלאה אחר חיים משמעותיים כפרט וכאדם השייך למשפחתו ולסביבתו.
האמנה מגדירה מהו שיקום ועקרונות לשיקום.

אמנה
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NetzivutNEW/Mishpati/Hakika/Amanot
האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות

האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר 2006.
מטרת האמנה היא לקדם, להגן ולהבטיח שוויון מלא לזכויות אדם וחירות מלאה לכל האנשים עם מוגבלות, ולקדם את זכותם לכבוד.

מדינת ישראל חתמה על האמנה ביום 31/3/2007.
http://www.un.org/disabilities/convention/conventionfull.shtml
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/E3B09BA1-8B0D-4FCD-9530-FEEEDF70D350/7811/amanapresentation1.pdf

רפורמות בבריאות הנפש בישראל

מקובל לדבר על שלוש רפורמות בתחום בריאות הנפש בישראל:

1. הרפורמה המבנית: הרפורמה המבנית מתייחסת לצמצום מיטות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים והעברת הדגש למענה הטיפולי הפסיכיאטרי לקהילה. במסגרת הרפורמה הזו צומצם מספר המיטות בכ-50% ועומד בשנת 2011 על כ-3,200 מיטות.
2. הרפורמה השיקומית: רפורמה זו מתייחסת למתן מענה שיקומי בקהילה לאנשים עם מוגבלות פסיכיאטרית בתוך הקהילה תוך שילוב קהילתי מלא בכל תחומי החיים. במסגרת רפורמה זו פותחו מאות שירותי שיקום בישראל ובשנת 2011 משתמשים בהם כ – 16,000 איש ואישה.
3. הרפורמה הביטוחית: הרפורמה הביטוחית מתייחסת להעברת שירותים רפואיים בתחום הפסיכיאטרי מידי המדינה לקופות החולים כפי הנהוג לגבי השירותים הרפואיים בכל תחומי הבריאות. רפורמה זו מעוכבת מאז חקיקת חוק בריאות ממלכתי בשנת 1994 וניסיונות רבים לקדמה נכשלו. בשנת 2011 מונחת הצעת חוק להעברת הרפורמה בבריאות הנפש על שולחן הכנסת. ארגוני מתמודדים ומשפחות יחד עם ארגוני זכויות אדם וארגוני נכים מבקשים לקדם הצעת חוק זו אל מול התנגדותם של אנשי מקצוע ממקצועות מסוימים. גם סגן שר הבריאות והדרג המקצועי במשרד הבריאות תומכים בהצעת חוק להעברת הרפורמה.


מבקר המדינה

מבקר המדינה נדרש מספר פעמים לסוגיות בתחום בריאות הנפש בכלל ובתחום שיקום נכי נפש בפרט.

מתוך דוח 57 ב':

בשנת 1998 בדק משרד מבקר המדינה את נושא שיקום נכי הנפש בקהילה, וממצאי הבדיקה פורסמו בדוח שנתי 49 של מבקר המדינה (1999) עמ' 135 (להלן - הבדיקה הראשונה). בשנת 2001 ערך משרד מבקר המדינה בדיקת מעקב בנושא, וממצאי הבדיקה פורסמו בדוח שנתי 52ב של מבקר המדינה (2002), עמ' 212 (להלן - בדיקת המעקב). בחודשים אפריל-אוגוסט 2006 שב משרד מבקר המדינה ובדק את נושא שיקום נכי הנפש בקהילה (דוח 60 ב').
בשנת הבדיקה, כחמש שנים לאחר שחוק השיקום נכנס לתוקפו, רק כ-12,000 נכי נפש, שהם 14%-22% מכלל הזכאים לשירותי שיקום, אכן קיבלו אותם. זאת ועוד, הביקורת העלתה שנכי הנפש שוועדות השיקום אישרו להם תכניות שיקום ניצלו רק כמחצית ממסגרות השיקום שאושרו להם. יש לבדוק מדוע רק חלק קטן מנכי הנפש מקבלים שירותי שיקום ומדוע שיעור הניצול של תכניות השיקום נמוך; הדבר יכול להעיד על כשל ארגוני במערך השיקום.

הדוח המלא: 
http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=487&id=57&contentid=&parentcid=undefined&sw=1280&hw=954



עיקרי הממצאים בדוח 60 ב' הראו ש:
1. שיעור הלוקים בנפשם בישראל דומה לזה שבמדינות מערביות. אולם חלקו היחסי של התקציב לשירותי בריאות הנפש בישראל מסך ההוצאה הציבורית לבריאות נמוך בהשוואה למדינות אלה: בעוד שבחלק ממדינות אלה ההקצאה לשירותי בריאות הנפש עומדת על כ-10% מסך ההוצאה הציבורית לבריאות חלקם של שירותי בריאות הנפש בישראל הוא כ-5%.
2. מדינות רבות במערב משקיעות את רוב התקציב של בריאות הנפש בטיפול בקהילה ולא בטיפול באשפוז. לעומת זאת בארץ ההוצאה לטיפול בקהילה ולשיקום גם יחד היא רק כמחצית מתקציב בריאות הנפש. זאת אף על פי שחל צמצום ניכר במיטות האשפוז ואף על פי שבבתי החולים מטפלים רק בכ-10% מאלה המטופלים בקהילה.

לגבי יישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה ציין המבקר:

1. פעילות המשרד למען יישום חוק השיקום: המשרד טרם יישם את כל הדרישות שקבע חוק השיקום: (א) ועדות השיקום לא בחנו מדי שישה חודשים את תכניות השיקום שנקבעו לנכי הנפש כדי לבדוק את התאמתן לצרכיהם; (ב) מספר מתאמי הטיפול שהיו אחראים ליישום ותיאום מתן כל השירותים הניתנים לנכי נפש לא היה מספיק; (ג) למועצה לשיקום הוקצו מעט משאבים להערכת היעילות והמועילות של תכניות השיקום , כך שמעת החלת החוק נעשו רק מחקרים מועטים.
2. אי-ניצול שירותי שיקום: בביקורת הקודמת ובביקורת הנוכחית הועלה שנכי נפש רבים לא מימשו את תכניות השיקום שאושרו להם. המשרד לא בחן את הסיבות לכך.
3. היעדר מסגרות שיקום מתאימות לנכי הנפש: לא נמצאו מסגרות מתאימות עבור מאות זכאים לשיקום. מדובר למשל בנכי נפש הסובלים מן הבעיות האלה: אלימות, נטיות אובדניות, הפרעות אכילה ובעיות קוגניטיביות. כתוצאה מכך, עשרות פגועי נפש נמצאו במסגרות שלא התאימו לצרכיהם.
4. פעולות פיקוח ובקרה על מסגרות השיקום הפרטיות: המשרד כרוכש שירותי שיקום אינו מקיים בקרה על כל נותני השירותים כדי לוודא שהם פועלים בהתאם לכללים ולרמה שהוא קבע. גם כשהתקיימה בקרה תדירותה הייתה נמוכה, אף על פי כן המשרד לא קבע מהי התדירות הדרושה לביצוע פעולות הבקרה. המשרד אישר בשנת 2008 גיוס כוח אדם נוסף לביצוע פעולות בקרה, אולם רק לאחר מועד סיום הביקורת הנוכחית, אוגוסט 2009, החל בגיוס העובדים הנוספים. עד ינואר 2010 גויסו עובדים רק ל-2.25 משרות (מ-15).

חוק שיקום נכי נפש בקהילה נחקק בשנת 2000 ונכנס לתוקף בשנת 2001. הוא נחשב כאחד החוקים המתקדמים בעולם בתחום השיקום הפסיכיאטרי.
© כל הזכויות שמורות ליספר"א